ארכיון חודשי: אפריל 2017

הפחתת זיהומים וימי אישפוז ע"י ריבוי תאי הגזע מדם טבורי לפני השתלתם

אחת הבעיות לאחר השתלת מח עצם או דם טבורי בטיפול בממאירויות המטולוגיות היא הסיכון לזיהומים שנובעים בעיקר מאיטיות בקליטת השתל ובחזרת המערכת החיסונית לפעילות תקינה. בניסוי קליני שנערך בארה"ב, נבדקה שיטה שפותחה בארץ בחברת גמידה-סל לריבוי של תאי גזע מדם טבורי, אשר עשויה לאפשר בין השאר קליטה מהירה יותר של השתל. החוקרים השתילו לחולים בממאירויות המטולוגיות דם טבורי לאחר שעבר טיפול ב-"ניקו" במשך שלושה שבועות בתרבית.

תוצאות של ניסוי קליני פזה ראשונה דווחו במאמר הרצ"ב. 18 חולים טופלו בטכנולוגיה הנבדקת והתוצאות הושוו ל-86 חולים שטופלו בעבר בדם טבורי ללא הטכנולוגיה. תוצאות הראו שהיקלטות השתל בקרב קבוצת הניסוי היתה קצרה יותר, 12.5 ימים לעומת 26 ימים. בנוסף, הסיכון לזיהומים היה קטן בצורה משמעותית בקבוצת הניסוי לעומת הביקורת, וכן זמן השהות באשפוז בבית החולים היה קצר יותר.

החוקרים מסיקים מניסוי זה שהשיקום ההמופוייטי של החולים השתפר כתוצאה משימוש בטכנולוגיה זאת של ריבוי תאי גזע מדם טבורי.

 

* Transplantation of Ex Vivo Expanded Umbilical Cord Blood (NiCord) Decreases Early Infection and Hospitalization.
Anand S. et al Biol Blood Marrow Transplant. 2017 Apr 6.

טיפול בעזרת דם טבורי בילדים אוטיסטים : ניסוי קליני פזה ראשונה

במאמר שהתפרסם לאחרונה ע"י פרופ' ג'ואן קורצברג, מאוניברסיטת דיוק בארה"ב, דווחו תוצאות של ניסוי קליני פזה ראשונה לטיפול בילדים אוטיסטים ע"י ערוי של דם טבורי עצמי. נבדקו 26 ילדים בגיל 2-6 שנים, במרווחי זמן של 6 ו-12 חודשים לאחר הטיפול. נמצא שהטיפול היה בטוח וללא תופעות לואי. בנוסף, נמצא שיפור במדדים התנהגותיים בחלק מהילדים, במיוחד באלו שהיתה להם בזמן תחילת הניסוי רמה גבוה יותר של אינטיליגנציה לא ורבלית. תוצאות אלו ישמשו כבסיס לתכנון ניסויים נוספים לטיפול בילדים אוטיסטים בעזרת דם טבורי.

* Autologous Cord Blood Infusions Are Safe and Feasible in Young Children with Autism Spectrum Disorder: Results of a Single-Center Phase I Open-Label Trial

Geraldine Dawson… Joanne Kurtzberg STEM CELLS TRANSLATIONAL MEDICINE  5 April 2017

השוואה בין השתלת דם טבורי להשתלת מח עצם בחולי AML

במסגרת מחקר חדש שהתבצע במספר בתי חולים בספרד, חולי AML (לוקמיה מיאלואידית  חריפה) חולקו לשתי קבוצות וטופלו באופן הבא:

51 חולי AML עברו השתלת דם טבורי שלאחריה נוספה השתלת מח עצם מתורם הפלואידנטיקל (זהו תורם בן משפחה ששונה במחצית מהסמנים ההיסטוקומפטיביליים שלו מאלו של החולה).

36 חולי AML הושתלו במח עצם מתורם הפלואידנטיקל בלבד.

החולים בשתי הקבוצות טופלו בציקלופוספמיד לאחר ההשתלה.

קליטת השתל היתה גבוהה ודומה בשתי הקבוצות. הסיבוך של מחלת השתל נגד המאכסן GvH היה נמוך יותר בקבוצת המטופלים בדם טבורי. הישרדות החולים לאחר שנתיים  היתה דומה בשתי הקבוצות (כ-50%).

מסקנת החוקרים היתה שגישה של השתלת דם טבורי ביחד עם מח עצם הפלואידנטיקל לטיפול בלוקמיה מילואידית חריפה היא יעילה בדומה להשתלת מח עצם, אך יש לה יתרון של הורדת הסיבוכים של GvH.

* Haplo-Cord transplantation compared to haploidentical transplantation with post-transplant cyclophosphamide in patients with AML

M Kwon, et al. Bone Marrow Transplantation , (27 March 2017)