השתלות דם טבורי : עבר, הווה, עתיד

ניסויים קליניים רבים נערכים בימים אלו במטרה לשפר את התוצאות הקליניות של השתלות דם טבורי בדרכים שונות וכן לבחון שימושים רבים נוספים של דם טבורי במחלות לא ממאירות.

תאי גזע המופוייטיים נמצאים בשימוש כבר שנים רבות. השתלות אוטולוגיות (עצמיות) ואלוגנאיות (בין פרטים שונים) מתבצעות לצורך שחזור מערכת הדם אחרי טיפול כימותרפי. לתאי גזע יש גם פוטנציאל טיפולי במחלות רבות נוספות, כגון מחלות נאורו דגנרטיביות וסרטן בלוטות הלימפה.

השתלה ראשונה של תאי גזע מדם טבורי בוצעה לפני למעלה מ- 25 שנה לחולה עם Fanconi’s Anemia – המושתל בריא ומתפקד עד היום. מחלה זו ניתנת לאבחנה מוקדמת על ידי בדיקת מי שפיר ועל כן חשוב במקרים כאלה לשמור דם טבורי, במידה וזה נבדק ונמצא ללא הפגם הגנטי.

במאגר תורמי מח עצם המצוי כיום ב-  National Marrow Donor Program בארה"ב ניתן למצוא תורמים פוטנציאליים, אך הדבר קשה יותר באוכלוסיות מיעוטים. עם זאת, בשנים האחרונות ה-NMDP וגם המאגרים בארץ ממקדים מאמציהם בגיוס תורמי מח עצם בקרב אוכלוסיות המיעוטים, כגון המגזר הערבי בארץ, בהצלחה רבה.

בהשתלות דם טבורי, בניגוד למח עצם, לא מחויבת התאמה מלאה במערכת סווג ותאום הרקמות בין הדם הטבורי לחולה, אבל לאחרונה נמצא שגם בהשתלות מדם חבל הטבור הצלחת ההשתלה גדולה יותר, במידה ויש התאמה מלאה.

רשת NetCord נוסדה ב- 1998. תפקוד הרשת דומה לזה של מאגר תורמי מח עצם: היא מאפשרת איתור מהיר של מנות דם טבורי תואמות. עד כה התבצעו יותר מ- 35,000 השתלות של דם טבורי מתורמים זרים במחלות ממאירות וגנטיות, כאשר רוב המושתלים היו בתחילה ילדים ובהמשך מבוגרים שלא נמצא להם מקור מתאים ממח עצם.

תוצאות של השתלות דם טבורי אצל ילדים עם מחלות ממאירות מראות הישרדות כללית של 50% אחרי שנתיים (שיעור הישרדות דומה מתקבל אחרי השתלת מח עצם). כמו כן, במקרים של לוקמיה נמצא כי בהשתלות מדם טבורי קיים סיכון נמוך יותר לתגובת השתל נגד המאכסן (GVhD), אבל הקליטה של השתל איטית ונמוכה יותר.

קיימים דיווחים טובים על השתלות שתי מנות דם טבורי לאותו חולה, במקרים שבמנה בודדת אין מספיק תאי אב. במחקר מבוקר דו-זרועי שבוצע לאחרונה בילדים עם מחלות גנטיות ופורסם בעיתון היוקרתי NEJM לא נמצא יתרון להשתלה של שני דמי חבל טבור לעומת אחד.

מזה עשרים שנה לערך חוקרים באופן אינטנסיבי ומפתחים טכנולוגיות של הרביית תאי אב מדם חבל טבור מחוץ לגוף (ex vivo expansion), דבר אשר יאפשר שימוש במנות דם טבורי עם רמת התאמה גבוהה אך מספר תאים קטן. טכנולוגיה זו עדיין אינה מאושרת לשימוש קליני ויש עדיין שאלות בלתי פתורות, אך תוצאות הניסויים הקליניים שבוצעו עד כה בכ-200 חולים נראות מבטיחות.

 

הכתבה הנ"ל סוקרת מאמר Review שפורסם לאחרונה בעיתונות המדעית:

Stem Cells Transl Med. 2014; 3:1435-1443
Stem Cells Translational Medicine
Concise Review: Umbilical Cord Blood Transplantation: Past, Present, and Future.
Munoz, Shah, Rezvani et al.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25378655

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *